#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריד. למדנו במשנתנו רבי טרפון אומר נותנים לה הכל תרומה ר' עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה. באיזה אופן לא נחלקו ומדוע?<br>	אמר אביי מחלוקת בבת כהן לכהן אבל בבת ישראל לכהן דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה, שבת ישראל אינה בקיאה בשמירת תרומה ומכירתה בימי טומאתה. ואמר אביי מחלוקת בארוסה אבל בנשואה דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה, לפי שכל כבודה בת מלך פנימה, ואביה ואחיה אינם אצלה שיתעסקו בצרכיה.	כתובות נח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רטו. שומרת יבם של כהן שנפלה מן הנישואין האם אוכלת בתרומה ומדוע? 	"לרש""י אינה אוכלת דקנין כספו אמר רחמנא והאי קנין אחיו הוא וכשמת פקע קניינו. לר""ת (הובא בתוד""ה ואפילו) למשנה ראשונה אוכלת, שדרשא זו היא אסמכתא בעלמא וכיון שאין דרך לאחר אלא מיד היבם רגיל או לחלוץ או לייבם לכך לא תקנו לה מזונות מיבם, אבל כשנפלה מן הנישואין שכבר אכלה בחיי הבעל אוכלת גם בזיקת היבם דתו ליכא למיחש לסימפון, ולשמא תשקה נמי ליכא למיחש כיון דמייחד לה דוכתא. ולמשנה אחרונה אסורה עד שתיבעל, דמאחר שאסרו בארוסה שהגיע זמנה אסרו גם ביבמה משום דמיחלפא בה, ששתיהן זמן כניסתן לאלתר."	כתובות נח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רטז. מדוע למשנה אחרונה אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה? 	"שחששו שמא ימצא בה מום וקידושיה טעות ונמצאת זרה אוכלת בתרומה. ואף שלרב שמואל בר יהודה גם משנה ראשונה חששה לסימפון, מ""מ הסתפקה בבדיקת חוץ כדי להתירה בהגעת הזמן. ומשנה אחרונה לא התירתה בתרומה עד שמתייחד עמה הבעל בעצמו ובודקה והיינו בכניסה לחופה <sup>מד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מד.  הקשה הרשב""א שבמס' קידושין משמע שלעולא אפילו משנה אחרונה משום מזיגת הכוס היא. ותירץ שלאחר שתירצו שלרב שמואל כולהו משום חשש סימפון אפשר לומר שגם לעולא כולהו משום מזיגת הכוס, אלא שב""ד ראשונים אמרו דהאי חששא מסתלקת בהגעת הזמן, וב""ד של אחריהם אמרו שאינה מסתלקת עד שתכנס לרשות הבעל.</span>"	כתובות נח. - נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריז. תניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר ר""מ אומר מקודשת וקשה 1) דלר""מ אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם 2) דלר""מ בעינן עבידי דאתו? "	"כתבו התוס' (ד""ה לאחר):<br>1) שר""י תירץ דלאחר שאתגייר לא חשיב כל כך דבר שלא בא לעולם כיון שהגוף בעולם אלא שמחוסר גירות.<br>2) שה""ר אליעזר משנז""א תירץ דכיון שהגוף בעולם לא בעינן עבידי דאתו. ועוד תירץ שכיון שדעתו להתגייר חשיב עבידי דאתו. והתו""י כתבו דכל היכא דאיכא חד מי יימר חשיב עבידי דאתו."	"כתובות תוס' ותו""י נח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריח. תחת מה תקנו מזונות ומעה כסף, ומדוע? 	"רב ושמואל סברי תקנו מזונות תחת מעשה ידיה, ומעה כסף תחת מותר. מידי דשכיח ממידי דשכיח, דמזונות ומעשה ידיה שכיחי ומותר לא שכיח. רב אדא בא אהבה סבר תקנו מזונות תחת מותר ומעה כסף תחת מעשה ידיה. מידי דקייץ ממידי דקייץ, שמעה כסף ומעשה ידיה קייצי <sup>מה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  הקשה הרשב""א דהא מזונות נמי מיקץ קייצי כדתנן המשרה אשתו ע""י שליש לא יפחות לה משני קבין חיטין וכו' ותירץ דמזונות מוזלים ומתייקרים א""נ באוכלת על שולחנו לא קייצי.</span>"	כתובות נח: - נט.		
